Abstract:
מגיפת הקורונה החיתה את המעורבות המלומדים במושג הביופוליטיקה, עם פרשנויות המאבחנות אימוץ נרחב של משטר ביו-פוליטי קלאסי או הופעתה המלאה של דיכוי טוטליטרי (או שניהם בו זמנית). בהסתמך על ניתוח מדוקדק של התערבויות שונות שננקטו על ידי הרשויות הישראליות בתגובה למגיפה, מאמר זה טוען כי במקום אסטרטגיות ביו-פוליטיות קלאסיות, התערבויות ממשלתיות כאלה מובנות טוב יותר ביחס לבעיה של אי ודאות ממשית. המקרה של ישראל מדגים כיצד מנגנוני המדינה הגיבו לאי ודאות ממשית באמצעות טכנולוגיות הקשורות לרציונליות שונות וכיצד טכנולוגיות אלו אפשרו יצירה וניהול של סביבה חדשה. המאמר טוען עוד כי, 
